תחת שוט החמאס 

ההשתלחות בחמאס הפכה להיות אופנה בינלאומית. ברחבי העולם המערבי ובמיוחד בארץ מוקיעים אנשי ציבור את החמאס ומגנים אותו בכל לשון של גנאי בכלי תקשורת ומעל כל במה ציבורית. ככל שההוקעה נגד החמאס היא יותר חריפה ומתלהמת, כך היא מצטיירת כתהליך משחרר של טיהור עצמי המשקף את אותם הלכי נפש של הצדקנים לדורותיהם.

אלא ששיגור חיצי הביקורת המורעלים בחמאס לבדו, כתכלית הרוע וכרועץ לכל הסדר של פיוס, אינו מעיד בהכרח על צדיקות וגדלות נפש. בדרך כלל ממחישה הוקעתו הגורפת של החמאס עד כמה התאהבנו בשקרים של עצמנו, עד כדי כשל בסיסי בהבנת רזי ההוויה הקיומית שבתוכה אנחנו מדשדשים.

אכן, בעת זעם החמאס הוא רצחני, מתעלל ומשתולל, אך יש לו יתרון בסיסי, שבו הוא מתעלה מעל כל האחרים: הוא הדבר האמיתי. החמאס הוא זה שמאלץ אותנו להביט היישר אל המציאות. דא עקא, שהמציאות היא מכוערת, ובכל מחיר אנחנו מתאווים להשמיט את מבטינו ממנה ולהתכחש לקיומה. אך כשהמציאות המכוערת נחשפת ונכפית עלינו במלוא ערוותה, נוח לנו לנפנף באצבע מאשימה אל החמאס, כדרך שהיו נוהגים בימי קדם להמית את השליח המבשר בשורה מרה.

מובן מאליו שארה"ב היא אויבתו המרה של החמאס המקעקע את שקריה. זאת היא ארה"ב שהמציאה את הפוליטיקלי קורקט ואשר מעדיפה להמשיך להתבוסס במדמנת הדקדנס המוסרי והתרבותי, כשהיא עטופה בצלופן של ערכים נעלים. זאת היא אותה ארה"ב, שאוכלוסייתה מונה כארבעה אחוזים מאוכלוסיית העולם, אך היא צורכת כעשרים וחמישה אחוזים מהאנרגיה העולמית. זאת היא ארה"ב שמטיפה מוסר לעולם כולו אך מככבת כמזהמת הראשית של כוכב הלכת ומדרדרת אותו לסף שואה אקולוגית.

ארה"ב היא זאת המכריזה על עצמה כידידתנו האיתנה ביותר, אך בו בזמן מנתבת אותנו למסלול אבדון של תוכניות מדיניות הרות אסון. את התוכניות האלה מסכל בראש ובראשונה החמאס, מתוך מניעיו ושיקוליו, ובו בזמן הוא מנער מעליהן את הזיוף וההונאה. רק החמאס הוא זה המסוגל לעורר אותנו בעוד מועד מהזיות ההתמכרות לסם השלום. את התנהלותו המיליטנטית והעוינת של החמאס אנחנו מעדיפים לפרש במונחים של קיצוניות איסלמית, אך החמאס הוא הדובר הנאמן והגלוי ביותר של סדר היום הערבי המתגלם בטיפוח המיתוס הפלשתיני.

החמאס הוא האחד והיחיד המאלץ אותנו להתבונן בבבואתנו הדוויה המשתקפת מאספקלריית המציאות הישראלית. הוא זה הטוען כנגדנו בקול ברור את דברי האמת הנכוחים הנובעים משורש קיומנו: "אם אתם אומנם היהודים ששבתם למולדתכם, אזי הוכיחו זאת, ואם זיוף אתם, אזי לכו מכאן."

המסר המשתמע מבשורת החמאס הוא חד מתער לכל מי בינינו שעדיין מסוגל לזהותו מבעד למסך העשן של סטריאוטיפים תקשורתיים: "אם אתם מתכוונים להתבצר כאן לאורך מישור החוף בתוך גיטו רעשני, צפוף ומזוהם, שורץ המולה רוחשת של מגדלים, נדל"נים, קרנבלים, מצעדי גאווה וזמזום אורבני ללא הפסקה, אזי תשכחו מזה. את הסיפור הזה כבר עברנו. אין כאן שום הצדקה לממלכת צלבנים נוספת בנוסח פסבדו-יהודי. אינכם מבינים את ארץ הקודש, ואינכם ראויים לה."

ככל שנבין שהחמאס הוא כורח המציאות העכשווית, כך נוכל לעכל את משמעות מהותו האכזרית, ונדע כיצד להתמודד איתה בהצלחה. שכן, החמאס הוא תוצר בלתי נמנע של הווייתנו, והוא זה המצליף בנו בשוט האמת ומעורר אותנו מדמדומי השקרים, האשליות וההונאה העצמית, שבתוכם שקענו עד כדי אובדן קשר למציאות.